עלי
נעים מאוד, שמי ערן קרניאלי, וכמו לך, גם לי יש סיפור שמסביר איך הגעתי עד הלום. הוא אינו באמת חשוב כמו הסיפור שלך אך אולי תמצא בו הדהוד כלשהו לעולמך שלך.
אתחיל את סיפורי באמצע שנות ה-20 לחיי. אחרי מסלול חיים שגרתי של סיום בית ספר, מסלול צבאי וטיול בחו"ל של אחרי, נרשמתי ללימודי תואר ראשון בחוגי סוציולוגיה-אנתרופולוגיה וכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים.
הלימודים וחיי האוניברסיטה אכזבו אותי, הרגשתי יותר מידי במחשבות ובפעם הראשונה מצאתי את עצמי משתוקק לעשות משהו עם הידיים. למזלי, במהלך שנתי הראשונה לתואר נחשפתי לראשונה לעולם השיאצו דרך קורס העשרה שהתקיים בקמפוס.
ההיכרות עם השיאצו הפעימה וריתקה אותי. עם סיומו של הקורס שביל חיי התפצל לשניים, אך זאת אני יכול לומר רק בדיעבד מפני שאז עוד לא נתתי על כך את הדעת. כיוון אחד היה להמשיך את התואר והאחר היה להמשיך בעקבות מה שבפעם הראשונה הרעיד את ליבי ומילא אותי בתשוקה. התעלמתי מצומת זו והמשכתי בלימודי התואר. באופן פיוטי, כחודש לאחר מכן נפצעתי בצורה קשה בברך.
הפציעה קרתה באופן מסתורי, ללא חבלה או סיבה נראית לעין. הייתי מלא פליאה ודאגה,
אך לעומתי הרופאים לא ראו צורך לבדוק כל גורם לשבר בחיי ולא להסביר את מה שקרה. הם התמקדו בסימפטום והבהירו שנדרשת התערבות כירורגית ושיקום. התעלמתי. הזנחתי. המשכתי את התואר עד לסיומו בשנתיים הבאות, עם ברך חסרת יציבות ודואבת, שסימלה בצורה נאותה גם את מצבי הנפשי.
לאחר שסיימתי את התואר, נוכחתי שאם לא אקח את עצמי למקום מתאים בחיי אף אחד אחר לא יעשה זאת. עשיתי מפנה, ונעזרתי בפעם הראשונה בסביבה שתמכה בשינוי הרצוי בחיי. קיבלתי את מסלול חיי החדש והתחלתי בשיקום גופי ובדרך חדשה: לימודי השיאצו.
כיום אני אבא לליה בת ה-11, מטפל ותיק בשיאצו ונהנה מחוסן נפשי, שלווה ובריאות נאותה. ובדרך זו אני מוצא את האפשרות לעזור לאחרים בדרכם.
מה כן חשוב?
במהלך חיי עברתי דרך סבל, חרדה, ייאוש, כאביים פיזיים, ותלאות נפשיות. מכל אבן דרך כזו לקחתי לי מתנות להמשך חיי דרך הקשבה לתחושות עדינות ונסתרות המתחוללות בתוכי.
ההתקרבות הזו הביאה וממשיכה להעניק לי אופטימיות, שקט וסיפוק בחיי. יכולתי לעמוד באתגרי החיים, לשאת אותם ולהמשיך בדרך ללא טלטלות קשות, הולכת ומתעצמת, ואני חב זאת לעשייה שלי בעשור האחרון ולדרך שאני עושה לבד ועם לקוחותיי.
כבר כ-15 שנים שאני מלווה אנשים בחייהם, יחד אנו קשובים למכאוביהם הגופניים-נפשיים, מתקרבים אל מושא סבלם ורואים אותו נמס ומפנה את מקומו לתחושות חדשות.
מטפל שיאצו בכיר, בוגר בית ספר מגע להכשרת מטפלי שיאצו (2010-2012).
חבר בצוות המקצועי והניהולי בבית ספר מגע (2014-2023).
תלמידו של נשיא הפדרציה האירופאית לשיאצו, כריס מקאליסטר (שבדיה).
בוגר התכנית לטיפול נפשי במגע בהדרכת ד"ר יורי סלע, נעמי אורבך-שבילי ואיתי הופמן ממכון דמו"ת לפסיכותרפיה של נוכחות וחיוניות.
בוגר התכנית 'בסיס בטוח' לטיפול רגיש טראומה בהנחייתה של אפרת דבוש נאור.
